סוף טוב בגינת הכלבים
שני הרגלים קטנים שהופכים את הגינה למקום שהכלב שמח להגיע אליו ושמח לצאת ממנו: צליל אחד שמזמין למשחק, ורצועה שמחזירה אותו אל הכיף.
השמש כבר נמוכה, הגינה מתרוקנת, ואתם עומדים ליד השער עם הרצועה ביד וקוראים בשמו. הוא מביט בכם, מבין בדיוק מה עומד לקרות, ופותח בריצה לכיוון השני. מכאן מתחיל המרדף המוכר, סיבוב אחרי סיבוב סביב הספסלים, עד שמישהו מתעייף, ובדרך כלל זה מי שמחזיק את הרצועה.
למה הוא בורח דווקא עכשיו
מבחינתו, הקריאה שלכם והרצועה הן הודעה אחת: הכיף נגמר. הכלב לומד מן התוצאה, ואם כל קריאה בגינה מסתיימת ביציאה הביתה, הוא לומד להתרחק בדיוק כשאתם קוראים לו. וכשבסוף המרדף מחכה לו גם כעס, הוא לומד שעדיף להתרחק מכם עוד יותר. ראו "עשרה דברים שנעשים מאהבה ומלמדים את ההפך".
הרצועה שמחזירה למשחק
בכל פעם שהכלב מתקרב אליכם בגינה, אמרו לו "כלב טוב" ותנו לו חטיף קטן. כשהוא מתחיל להגיע לעיתים קרובות יותר, התחילו לחבר אליו את הרצועה, תנו לו חטיף, ושחררו אותו בחזרה למשחק.
כך הכלב מפסיק לקשור את הקריאה שלכם, או את הרצועה, ליציאה מן הגינה, ושמח להיענות לשתיהן. וכשמגיע הרגע ללכת באמת, הוא מגיע אליכם כמו בכל פעם, בשמחה, כי מבחינתו זו עוד הזדמנות לחטיף ולמילה טובה.
צליל אחד של משחק
ועוד הרגל קטן שעושה פלאים: השמיעו צליל קבוע בכל פעם שאתם משחקים עם הכלב. כך הוא לומד מעין "פקודת משחק", וקל יותר להזמין אותו לשחק, גם עם כלבים אחרים בגינה.
הצליל יכול להיות כל צליל שנוח לכם. דניאל, המורה של ה־Academy, גילה יום אחד, כששמע לראשונה הקלטה של עצמו, שהצליל שלו הוא קול של מפלצת קטנה. העיקר שזה עובד.
בעיניים שלו
כשקוראים לי, מחכה לי חטיף, לפעמים גם רצועה, ותמיד אני חוזר לשחק. אז למה לא לבוא?
המשפט ששווה לזכור
כשהרצועה מחזירה למשחק, אין סיבה לברוח ממנה.
Spa Daniel Academy
בשיעור פרטי עם דניאל ב־Academy מתרגלים יחד קריאה שהכלב שמח להיענות לה, בגינה ובכל מקום אחר.
בכתבה הזאת:Behavior & HandlingPuppy Start