סיפור מהסלון
הלבן שחזר.
סיפורו של שיצו בן שש וחצי, כלב תצוגות, ושל הבעלים שחיפשו עבורו מקום שאפשר לסמוך עליו.
את הלבן החזירו לו סבלנות, זמן, וידיים שהבינו מה הפרווה שלו צריכה.
- ההתחלהכשהגיע אלינו בפעם הראשונה, הפרווה הארוכה שלו, לבנה ברובה, נראתה חומה. היא הייתה יבשה ועמוסה בקשרים.
- הבקשההבעלים שלו חיפשו מספרה טובה זמן רב, ועד שהגיעו אלינו כבר חששו להפקיד אותו בידיים של מישהו. בעצמם לא ידעו איך לטפל בפרווה ארוכה כל כך, וגם לא היה להם הזמן שהיא דורשת, ולכן סירקו אותו ככל שיכלו. הבקשה הייתה אחת: להחזיר לו, ככל האפשר, את המראה של כלב תצוגות.
- הדרךלא מיהרנו. בנינו עבורו תוכנית של שיקום הפרווה ודיטוקס לעור, ואת הקשרים פתחנו לאט, אחד אחרי השני, בלי לגרום לו כאב. לשם כך נדרשו לפחות שלושה מפגשים. אחרי כמה טיפולים, כשכבר נוצר בינינו אמון, שכנענו אותם לקצר מעט את הפרווה, והתוצאה הייתה מרהיבה.
- היוםהפרווה שלו משוקמת לגמרי. היא רכה ונעימה למגע, אין בה אף קשר, והיא גולשת, מבריקה ומלאת חיים. הלבן חזר. קל הרבה יותר לשמור עליה, והוא עצמו כלב מאושר יותר. כבר יותר משנה שהם מגיעים אלינו באופן קבוע.